| תקציר |
|
אמו של הבמאי סילבן ביגלאייזן היא בת 95, אך בתוך ראשה היא עדיין בת עשרים – צוחקת, מעשנת, שרה ומנשקת. היא מרותקת למיטה, והוא מבלה לצדה שעות של קרבה, הנעות בין צלילות מוחלטת ודעתנית לבין רגעים של אובד... להמשך אמו של הבמאי סילבן ביגלאייזן היא בת 95, אך בתוך ראשה היא עדיין בת עשרים – צוחקת, מעשנת, שרה ומנשקת. היא מרותקת למיטה, והוא מבלה לצדה שעות של קרבה, הנעות בין צלילות מוחלטת ודעתנית לבין רגעים של אובדן זיכרון, שבהם היא משתמשת בשפה אחרת: שפת הליטוף. סרט שופע הומור, שמחה ואופטימיות, גם כשהוא נוגע באפשרות הפרידה הקרובה. "אני תמיד נלחמת", אומרת האם. "תמיד יש משהו ששווה בעבורו להחזיק מעמד".
| |
| שם אחר/לועזי |
|
Au crepuscule d'une vie | |
| בימוי |
|
סילבן ביגלאייזן | |
| הפקה |
|
גרגורי זלצמן (בלגיה), אלון קנול (בלגיה), סילבן ביגלאייזן | |
| ע.הפקה |
|
קנת' רולינסון (בלגיה) | |
| חברת הפקה |
|
Take Five (בלגיה), זן הפקות | |
| גופים תומכים |
|
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, קרן רבינוביץ' - פרויקט קולנוע, Tax Shelter du Gouvernement Federal Belge (בלגיה), La Fondation du Judaisme de Belgique (בלגיה) | |
| ניהול משרד הפקה |
|
צילה וייס | |
| צילום |
|
סילבן ביגלאייזן | |
| עריכה |
|
ז'ואל אלכסיס | |
| תפקידים נוספים - עריכה |
|
| |
| עיצוב פסקול |
|
מיכאל גורביץ | |
| אולפני עריכת סאונד |
|
Studio l'Equipe (צרפת) | |
| עיצוב גראפי/כותרות |
|
דורית טלפז | |
| עיצוב צבע/גריידינג |
|
קסבייה פיק (בלגיה) | |
| הפצה |
|
Cat & Docs (צרפת) | |
| תפקידים נוספים - מאחורי הקלעים |
|
| |
| תפקידים נוספים - קרדיטים מיוחדים |
|
| |
| גופי שידור/חברות שותפות |
|
| |
| פרסים/פסטיבלים ישראל |
|
פסטיבל דוקאביב 2015 (זוכה פרס הסרט הטוב ביותר ופרס הבימוי) |
| |
| קישורים |
|
עמוד הפיסבוק של הסרט
| |
| מאמרים וביקורות |
|
ראיון עם סילבן ביגלאייזן (וידאו), וואלה, 1/12/2015 |
ביקורת מאת אורי קליין, גלריה-הארץ, 9/12/2015 |
ביקורת מאת שמוליק דובדבני, 26/11/2015, ynet |
ביקורת מאת מאיר שניצר, מעריב, 24/11/2015 |
ביקורת מאת גידי אורשר, סולם אורשר, 14/12/2015 |
ביקורת מאת נתן ליכטר, אתר סרט, דצמבר 2015 |
ביקורת מאת איתן ווייץ, קולנוע בראש צלול, 10/5/2015 |
ביקורת מאת זהר וגנר, הבמה, 22/11/2015 |
| |