| | תקציר |
|
שמי הלית לוי, בת 37, אני שוקלת 165 ק״ג. אני שמנה מהיום שאני זוכרת את עצמי, אני לא שמנה אני ׳אוביסיט׳. אני עורכת תוכן, בימאית, חיה בזוגיות עם אישה מדהימה, ומדריכה של נוער בסיכון בבית השנטי אבל לפני ... להמשך שמי הלית לוי, בת 37, אני שוקלת 165 ק״ג. אני שמנה מהיום שאני זוכרת את עצמי, אני לא שמנה אני ׳אוביסיט׳. אני עורכת תוכן, בימאית, חיה בזוגיות עם אישה מדהימה, ומדריכה של נוער בסיכון בבית השנטי אבל לפני הכל, אני שמנה. זו הזהות שלי. בחברה שבה שמן נתפס כפגם פיסי, פסיכולוגי, אסתטי – כיצד נראים חיים של שמן? ואיך זה, שלמרות הכל, בגיל 37 מצאתי את עצמי בהתלבטות עמוקה לגבי פתרון רפואי שהחברה מצאה עבורי – ניתוח. עם סיכונים, אבל בסופו טמונה הבטחה. להיות אדם לא שמן. לוותר על השומן, והאוכל, בתמורה לרזון. אין לי תשובה. יש לי סרט.
| |
